זה היה יום אידיאלי לאלון שוקף, טיפה קריר ומעונן, בדיוק מזג האוויר שצריך לטיפוסים הארוכים, מחניון האגם לצומת דמון, ואח"כ הטיפוס המאתגר על הר שוקף. היום עלינו על ההר מהצד השמאלי היותר מאתגר. התחלנו עמית, יוסי, אמנון, רני ושני האיילים ממשגב שקפצו לביקור. רב האריסטושמקים לא הגיעו – בנסיעות, בחזרות מנסיעות או סתם בילו עד מאוחר אתמול בלילה. אמנון נאלץ לפרוש אחרי הירידה של האלון בגלל בעיות עם הברקס האחורי, כנראה נזילת שמן מההידראולי (החלמה מהירה לאופניים…) כאמור, המשכנו חמישה במעלה השוקף במעלה השמאלי, טיפסנו ביעילות ואח"כ גם גלשנו ביעילות בירידה חזרה למכוניות, לפטמה והביתה. היה פשוט תענוג.

קבוצת אריסטו היום התפצלה למספר קבוצות. קבוצה א' של שלושה חברים רכבו בשמשית. קבוצה ב' של שלושה חברים רכבו בעופר. השאר לא יכולים לרכב, בעיר אחרת, בארץ אחרת או שחזרו מחו"ל עם ג'ט-לג. הדיווח מקבוצת שימשית – היה זורם ומהנה. לגבי הסיבוב בעופר, גם כן, למעט פנצ'ר קטן בדרך, הכל זרם. הספקנו די ביעילות כמה סינגלים מאתגרים כמו הטייס והתלול שאחריו, טיפסנו את קמיקזה, ירדנו בכחול הקצר, ירדנו קמיקזה ולבסוף קינחנו עם הנדנדה ופטמה כמובן.

זה התחיל בטיפוס קטן על כביש סלול לתוך יישוב משגב. החבר'ה האלה במשגב לוקחים ברצינות את עניין אופני ההרים – הסינגלים אצלהם מתחילים ישר מהחצר האחורית. דרך הסלאלום הקצר שבהתחלה נכנסו לגן העדן הזה לרוכבים שפשוט הולך ומשתפר בכל פעם שאנו מגיעים. לסינגלים הנפלאים הקודמים נוספים כל פעם חדשים, כל אחד שונה וייחודי. במשך שלוש שעות כמעט רצופות גלשנו במורדות סינגלים מסודרים למופת, וגם שילמנו על הירידות האלו תשלום מלא בטיפוסים מאתגרים. קשה לזכור את כל השמות של הסינגלים – קפה לאטה \ אספרסו, דאונהיל, היה גם אחד שנקרא פנצ'ר? והיו עוד כמה… אבל מה זה חשוב… אפילו שרובנו חזרנו עקוצים, כנראה משערות זחלי טוואי התהלוכה (או "תהלוכן האורן" בשמו הרשמי) שעפות ברוח, עוקצות וגורמות לדלקות, אפילו שהתגרדנו כמעט שבוע, היה שווה ביותר – שווה שנחזור ונבקר במשגב לעתים קרובות יותר. תודות לאייל ממשגב ולחבריו שהדריכו וליוו אותנו.

הקבוצה בהרכב כמעט מלא הדרימה הפעם לבארי. היה כל כך כיף… פשוט אין מלים (לפחות עד שאמה יתפנה לכתוב אותן). בינתיים התמונות: