היום השני החל בהקפצה לאיזור העיירה אזוגה. עלינו בזוגות על קרונות רכבל שהעלה אותנו לרכס Bayoli שמעל אזוגה (מגובה 1000 מ' לגובה 1550 מ' בערך.)

את הרכיבה התחלנו בתרגול דאונהיל מגניב עם קטעים תלולים שהחזירו אותנו לרכבל התחתון, לא לפני שהצטלמנו עוד כמה תמונות…

שוב עלינו עם אותו הרכבל על ההר אבל הפעם התקדמנו בכיוון ההפוך לעומת קודם כ-10 ק"מ במעלה ולאורך הרכס שבמהלכם טיפסנו ברכיבה כ-300 מ' נוספים בערך (עד לגובה 1850 מ'). בדרך ליוו אותנו קצת גשם ורוחות. הצינון הטבעי הקל על הטיפוס המפרך. לאורך כל הדרך סביבנו הנוף המהמם של ההרים הקרפטים הרומניים.


בדרך ראינו עדרי כבשים עם הרועים וכלבי הרעייה שלהם, עדרי פרות, להקות סוסים וחמורים שמסתובבים בפסגות הירוקות. תחתינו השתרעו שדות עשב ירוק, תחתיהם יערות צפופים, ובעמק נהר זורם ויישובים כפריים.


אחרי הרכיבה על הרכס, גלשנו מטה על מורדות העשב, שיורדים ועולים ושוב יורדים. מורדות ירוקים אלו בעלי האופי הציורי קיבלו את הכינוי "טלאטאביס" על ידי מביני דבר בקבוצת אריסטו.

אחרי מורדות הטלאטאביס נכנסו ליער תלול.

זאת הפעם הראשונה שנכנסנו לדאונהיל רציני תלול וארוך שבמהלכו אפשר היה להריח היטב את ריח הברזל הצרוב מדיסקי הברקסים של האופניים שלנו. מרום ההר ועד העיר סינייה הנמצאת למרגלותיו, הפרש הגבהים המצטבר אותו ירדנו היה כ-1,000 מ'. איך ש"נחתנו" בסינייה והספקנו להחנות את האופניים סמוך למסעדה קיבל את פנינו מבול קייצי. נכנסנו פנימה למסעדת "נרגילה בר וגריל" [ https://www.facebook.com/nargila.ro ] בדיוק בזמן המתאים לתפוס מכסה מן הגשם ולמילוי מצברים. במסעדה המזרח תיכונית, הגישו לנו מלצריות בעלות חצאיות מרשרשות כמו שיש לרקדניות בטן מרק טעים ומנת פסטה בשרית או צמחונית. לא בדיוק אוכל מזרח תיכוני, אבל העיקר שהיה טעים.

יובל ניצל את הזמן לשנת צהריים קצרה.


אחרי הארוחה חזרנו לכלים, והתגלגלנו בתוך סינייה. עברנו ליד מנזר סינייה והצטלמנו. המשכנו במעלה שביל מיוער ודוכני רוכלים, שם חלקנו קנו מזכרות, כמו חרבות מעץ וחץ וקשת. טיפסנו עוד עד לטירת פלס [ http://visit.peles.ro ] עצרנו להתרשם מהטירה שנבנתה במאה ה-18 לאצולה הרומנית.


אחרי הטירה המשכנו לטפס עד שהגענו לרכבל בסינייה שהעלה אותנו מגובה 1,050 מ' לגובה 1,450 מ'. המשכנו ברכיבת אחה"צ דרך יערות עם קטעי דאונהיל, קצת טיפוס ושוב ירידות. אחה"צ הגענו לבית הארחה סטאנה רגלה [ http://www.stanaregala.ro ] שיש לו מסעדה צמודה הנמצא בקרחת יער. בדיוק כשהגענו לשם החל גשם זלעפות. נכנסו למסעדה החמימה, שתינו בירת לימון צוננת או שוקו חם עם עוגיות טעימות, וכמובן הצטלמנו…

אחרי ההפסקה המשכנו במסלול, דרך שדה עשב, לתוך יער, בו ירדנו בדרך בוצית וחלקלקה, עם הרבה עצים נפולים וגם כמה קטעי דאונהיל. כעבור כ-45 דקות הגענו לעיירת פויאנה טפולואי בה חיכה לנו הרכב שהסיע אותנו חזרה למלון.